מה עושים כשיש משבר נפשי?

1. לדבר את זה, לזהות, מול אנשים שקרובים אלי להצהיר: אני מזהה שאני בתקופה לא טובה שלי, אני צריכה עוגן, ושוב- לדבר על זה המון...

אל תחששו מלחפור, לקרובים שלכן אכפת מכן והם רוצים שתרגישו יותר טוב, גם אם אין להם מושג איך ומה לומר.

אנקדוטה: ידעתן שבהלכות אבלות, יש מצווה בעת הביקור בשבעה לדבר על הנפטר ולא על נושאים אחרים. למה? אחרי שבוע של חפירה בנושא, לאבל קל יותר להרגיש שהוא מוכן להמשיך בחייו. על אותו משקל! תדברו את זה כדי שתרגישו שאתן צוברות אנרגיה וממצות, בכדי להתקדם הלאה.

2. לכתוב את זה: ממליצה מאד גם אם נשמע מאולץ (וזה אכן מאולץ, SO WHAT?).

קחו דף, מחברת, פתק בפלאפון או כל כלי- וכתבו מה עובר עליכן.

לאחר שכתבת-התחילו לזהות מה בתוך זה הינו נתונים יבשים, עובדות-אירוע, ומה בתוך זה המחשבות שלנו על המצב, על האירוע. כמו כן, נסו לזהות את הרגש שאותן המחשבות השליליות מעוררות בכן- פחד שנאה לחץ תסכול, מה הרגש הכי דומיננטי שמנהל אותנו פה?

3. זיהוי עיוותי חשיבה-כתבו לכן מהו עיוות החשיבה שאתן מפעילות במחשבות הללו.

4. *** בונוס *** קחו עוד כלי לנהל מחשבות שליליות:

שאלו את עצמכן שאלות רציונליות על החוויה והפרשנות שלכם מהאירוע:

איזה עוד דרכים יש להשקיף על המצב הזה?

על מה מתבסס הטיעון שלך?

איך מישהו אחר יכול לראות את המצב?

אם לא היית מדוכאת, האם המצב היה אחר?

האם התחשבתי בכל ההסברים האפשריים?

האם יש דרך חיובית יותר להביט על הסיטואציה?

האם יש משהו טוב בסיטואציה הזו?

מהן הפעולות הפרקטיות שאני יכולה לנקוט על מנת להתמודד עם הסיטואציה?

האם הסיטואציה גרועה כ"כ כפי שאני מתארת?

ובשורה התחתונה- תמיד לזכור: אין אמת אחת, ה-כ-ל פרשנות. ולכן, אם פירשתן את המצב בצורה מסויימת, כנראה ניתן לראות אותו בצורה אחרת יותר מציאותית ושפחות פוגעת בכן.

שלכן, שרון